מה אדם יכול לעשות

יכולות אדם ביומן, במייל ובדרייב — וההגנות שבנינו בכוונה סביב כל אחת

בכל מקום שאדם מבקש גישה לנתונים שלכם, בחרנו את ההרשאה הכי צרה שעדיין נותנת ערך אמיתי — לא את ההרשאה הכי נוחה לנו לבנות. הכלל המנחה: אם אדם לא באמת צריך יכולת מסוימת כדי לתת לכם את הערך שהובטח, הוא לא מבקש אותה — גם אם זה אומר יותר עבודה בצד שלנו.

📅 יומן (Google Calendar)

קריאת פגישות היום אוטומטי

כל בוקר, אדם קורא את פגישות היום שלכם ומכניס אותן לתדריך הבוקר. מזהה גם פגישה מחר עם גורם חיצוני שאין לה תיאור, ומציע להכין סיכום מראש.

למה זה מוגבל לקריאה בלבד: אדם לא יכול ליצור, לערוך או למחוק אף אירוע ביומן שלכם. ההרשאה שהוא מבקש (calendar.events.readonly) פיזית לא מאפשרת שינוי — גם אם ננסה, זה יידחה על ידי גוגל. בחרנו בזה כי לא ראינו סיבה עסקית מספיק חזקה שמצדיקה סיכון של שינוי לא רצוי ביומן שלכם.

✉️ מייל (Gmail)

איתור פניות שלא נענו אוטומטי (קריאה בלבד)

כשתבקשו מעקב לידים, אדם סורק את המייל ומזהה פניות שכבר ענו להן פעם (כדי לא להתבלבל עם ניוזלטרים/ספאם) שלא קיבלו תשובה 48 שעות ומעלה — ומראה לכם בתדריך רק שם השולח והנושא.

למה לא רואים את תוכן המייל בתדריך: התדריך נוחת על מסך הנעילה של הטלפון שלכם — לא רק אתם עלולים לראות אותו. נושא ושולח מספיקים כדי שתחליטו אם לפעול; תוכן המייל נשאר מרחק קליק, בתיבה שלכם.

שליחת תשובה בשמכם דורש אישור שלכם, בכל פעם

אם תבקשו שאדם ינסח וישלח תשובה — הוא כותב טיוטה, מראה לכם אותה במלואה (לא תקציר), ושולח רק אחרי שאישרתם בפועל. כל שליחה מתועדת ומדווחת אליכם.

למה זה תמיד דורש אישור, ולא הופך "אוטומטי" עם הזמן: שליחת מייל בשמכם ללקוח אמיתי היא פעולה בלתי-הפיכה כלפי צד שלישי. אם המודל טעה — כבר יצא, כבר נקרא. אין בקוד שלנו שום מצב "שלח אוטומטית" שניתן להגיע אליו, גם דרך הגדרות — בכוונה, כדי שטעות תמיד תיעצר לפני שהיא יוצאת, לא אחרי.

📁 דרייב (Google Drive)

קבצים שבחרתם במפורש אתם בוחרים, לא אנחנו

כשתחברו דרייב, תבחרו בעצמכם — דרך חלון הבחירה הרשמי של Google — אילו קבצים ספציפיים אדם יכול לראות. לא "כל הדרייב שלכם", רק מה שסימנתם.

למה אדם לא "מחובר לדרייב" באופן כללי: ההרשאה שנותנת גישה לכל הדרייב שלכם (כולל קבצים ששותפו איתכם ולא פתחתם) עוברת תהליך אישור שנתי מול גוגל (CASA) שנועד להגן על משתמשים מפני אפליקציות עם גישה רחבה מדי. בחרנו שלא לבקש את זה בשלב הזה — עדיף שנגיד בבירור "אלה הקבצים שחיברת" מאשר להבטיח "אני רואה הכל" ולא לעמוד בזה במלואו.

העיקרון המשותף

קריאה היא ברירת המחדל, כתיבה דורשת אישור בזמן אמת. אדם לעולם לא מבקש הרשאה "כי אולי נצטרך אותה בעתיד" — כל הרשאה מתבקשת רק ברגע שממש צריך אותה, ואתם תמיד יכולים לנתק גישה באופן מיידי ומלא, מבלי שהיא תמשיך "לעבוד ברקע" אחרי הניתוק.